גבעת ישורון
בתי גבעת ישורון ממצפה מורן
קצה רחוב נורית
בתי ישורון לאחר בניית השכונה
בניית גבעת ישורון
רכיב טקסט. לעריכת הרכיב ולשינוי הטקסט לחצו כאן
מיקום השכונה
מתוך הספר "זכרונות בנימינים" מאת גבריאל אברהם:
בתי שכונת גבעת ישורון נבנו בשנת 1949, על אדמת הפרדס של מרדכי ישורון ואשתו הרופאה ד"ר טובה ישורון, ממייסדי בנימינה (קבוצת הקליפורנים).השכונה נבנתה על ידי "עמידר" ,החברה הממשלתית לדיור ציבורי, עבור עולים חדשים שחלקם הגיעו ממעברת בנימינה וחלקם ממעברות שונות מרחבי הארץ.
הבתים היו דו–משפחתיים .גודל כל בית היה כ-28 מ"ר ובו חדר, מטבח ושירותים.
הבתים נבנו על שטח של כדונם וחצי עליו ניתן היה לגדל ירקות,עצי פרי ועופות.בשנת 1951 נפתח במקום גן ילדים. בשנת 1953 בנו עשרות בתים נוספים לשכונה.
בתי שיכון גבעת ישורון נבנו בשלושת הרחובות הבאים כפי שמשולטים היום:
רחוב חבצלת: מאמת המים הבלתי גמורה ועד לרחוב הארז. (ליד הבית של משפחת פדידה).
בבתים מצד צפון גרו המשפחות: ניני גרציה ויצחק החשמלאי, ביו יעקב (ביו בתיה), אסרף (מכלוף ושרה קסלסי), תנעמי רומיה, כהן סמלר - מוכר הקרח (דהן חביבה ויוסף), אלקובי, בוסידן, פדידה סימה ושמעון.
בבתים שממול לפדידה גרו המשפחות: סרי גניה וסעיד, אפרים (אליהו מכלוף), חיי, עטר,(חנונו וקלרה ), פאפו ולונה, ליזה וחננה לוי אחיות, עזיזיאן רחל ועלם, חייט שולמית ושלמה, השוחט שייחי מזל וחסן, אהרון בן אדרת, נזלי בנדח, כהן (וענונו אהרון), דבוש נסריה וממוס, רפאל פנינה מורדוך.
רחוב רקפת (הרחוב המקביל מדרום בראש הגבעה).
הרחוב כונה "שכונת התימנים" בשל מספר התימנים הרב שגרו בו ובית הכנסת התימני.
על הגבעה שמדרום לקצה הרחוב (מעל בית הכנסת) נבנתה בריכת מים שסיפקה מים לבתי השכונה. המים הגיעו ממעיינות שוני ומשאבה שמוקמה בגבעת הפועל דחפה את המים לראש הגבעה.
בבתים מדרום, גרו המשפחות: רחמה נהון, זריהן ( אברג'ל), מעודה שלום, ניסים רפאל, כהן, אלוש ג'וליה ושלום, סלם שמעה וחסן, לוי יהודית וחיים, ליחייני.
בבתים שמול בית הכנסת (שתחילה שימש כבית המגורים של תעיזי עמרם) גרו: עמרם שושנה ותעיזי, אברהם סעידה ויוסף, אברהם גריאני מסעדה ושמואל, זינגר, נזלה סאסי, נאנה, סלח מעודה הסבא, תשובה, מועלם יוסף, יוסף לוי, כהן.
ממפגש רחוב סיגלית עם חבצלת (רק מצד מזרח) נבנו בתי המשפחות: בנימין דניאל צ'יצ'ו, אבני ורג'ני ושלמה, בוצ'וק מתילדה ואברהם, ניני פליקס, חג'ג' מחבּובָּה, בן מוחא סימה ומרדכי, ראובן ציון, מועלם מנטינה חג'ג', אדרי אסתר ומשה, אביטן שלמה, ברדה בקונה, מוכטיראן, כתריאל לולווה ומאיר, משה מוסא משרקי, בוצ'וק מזלטוב, חליבה אסתר ויעיש.
בראש הגבעה מול רחוב סיגלית גרו המשפחות: לנגלבן ברכה וצבי, בר–נתן דיאמנטה משה, קוסמאי אסתר ולובה הספר, פרץ מרים ואליהו, אברהם חכם, לוי סאלאמה שולמית, סבן מסעוד וסימה.
ברחוב הסיגלית נותר הבית של חליבה אסתר ויעיש בקצה המערבי של הגבעה, שריד לבתים שנבנו בשנה זו. כל השאר נהרסו בשנות השישים. הדיירים שיפרו דיור לרחובות אחרים ולבתי הקומות בגבעת חן שהוקמה.
באדיבות יוסף עמרם.
בתי שכונת גבעת ישורון נבנו בשנת 1949, על אדמת הפרדס של מרדכי ישורון ואשתו הרופאה ד"ר טובה ישורון, ממייסדי בנימינה (קבוצת הקליפורנים).השכונה נבנתה על ידי "עמידר" ,החברה הממשלתית לדיור ציבורי, עבור עולים חדשים שחלקם הגיעו ממעברת בנימינה וחלקם ממעברות שונות מרחבי הארץ.
הבתים היו דו–משפחתיים .גודל כל בית היה כ-28 מ"ר ובו חדר, מטבח ושירותים.
הבתים נבנו על שטח של כדונם וחצי עליו ניתן היה לגדל ירקות,עצי פרי ועופות.בשנת 1951 נפתח במקום גן ילדים. בשנת 1953 בנו עשרות בתים נוספים לשכונה.
בתי שיכון גבעת ישורון נבנו בשלושת הרחובות הבאים כפי שמשולטים היום:
רחוב חבצלת: מאמת המים הבלתי גמורה ועד לרחוב הארז. (ליד הבית של משפחת פדידה).
בבתים מצד צפון גרו המשפחות: ניני גרציה ויצחק החשמלאי, ביו יעקב (ביו בתיה), אסרף (מכלוף ושרה קסלסי), תנעמי רומיה, כהן סמלר - מוכר הקרח (דהן חביבה ויוסף), אלקובי, בוסידן, פדידה סימה ושמעון.
בבתים שממול לפדידה גרו המשפחות: סרי גניה וסעיד, אפרים (אליהו מכלוף), חיי, עטר,(חנונו וקלרה ), פאפו ולונה, ליזה וחננה לוי אחיות, עזיזיאן רחל ועלם, חייט שולמית ושלמה, השוחט שייחי מזל וחסן, אהרון בן אדרת, נזלי בנדח, כהן (וענונו אהרון), דבוש נסריה וממוס, רפאל פנינה מורדוך.
רחוב רקפת (הרחוב המקביל מדרום בראש הגבעה).
הרחוב כונה "שכונת התימנים" בשל מספר התימנים הרב שגרו בו ובית הכנסת התימני.
על הגבעה שמדרום לקצה הרחוב (מעל בית הכנסת) נבנתה בריכת מים שסיפקה מים לבתי השכונה. המים הגיעו ממעיינות שוני ומשאבה שמוקמה בגבעת הפועל דחפה את המים לראש הגבעה.
בבתים מדרום, גרו המשפחות: רחמה נהון, זריהן ( אברג'ל), מעודה שלום, ניסים רפאל, כהן, אלוש ג'וליה ושלום, סלם שמעה וחסן, לוי יהודית וחיים, ליחייני.
בבתים שמול בית הכנסת (שתחילה שימש כבית המגורים של תעיזי עמרם) גרו: עמרם שושנה ותעיזי, אברהם סעידה ויוסף, אברהם גריאני מסעדה ושמואל, זינגר, נזלה סאסי, נאנה, סלח מעודה הסבא, תשובה, מועלם יוסף, יוסף לוי, כהן.
ממפגש רחוב סיגלית עם חבצלת (רק מצד מזרח) נבנו בתי המשפחות: בנימין דניאל צ'יצ'ו, אבני ורג'ני ושלמה, בוצ'וק מתילדה ואברהם, ניני פליקס, חג'ג' מחבּובָּה, בן מוחא סימה ומרדכי, ראובן ציון, מועלם מנטינה חג'ג', אדרי אסתר ומשה, אביטן שלמה, ברדה בקונה, מוכטיראן, כתריאל לולווה ומאיר, משה מוסא משרקי, בוצ'וק מזלטוב, חליבה אסתר ויעיש.
בראש הגבעה מול רחוב סיגלית גרו המשפחות: לנגלבן ברכה וצבי, בר–נתן דיאמנטה משה, קוסמאי אסתר ולובה הספר, פרץ מרים ואליהו, אברהם חכם, לוי סאלאמה שולמית, סבן מסעוד וסימה.
ברחוב הסיגלית נותר הבית של חליבה אסתר ויעיש בקצה המערבי של הגבעה, שריד לבתים שנבנו בשנה זו. כל השאר נהרסו בשנות השישים. הדיירים שיפרו דיור לרחובות אחרים ולבתי הקומות בגבעת חן שהוקמה.
באדיבות יוסף עמרם.