גבעת הפועל
בית אהוד מנור
בית הספר בתיכון בגבעת ההכשרות
ילדי גבעת הפועל יום הולדת לשושנקה טרן בת שנתיים
חברי מועצת הפועלים 1950
ילדי גבעת הפועל על המדרגות
יום הולדת לחיים דיסטניק
זיגמונד בית ההסתדרות
איך להגיע?
בוייז: גבעת הפועל
בוייז: גבעת הפועל
בשנת 1929 הקימה פיק"א, על גבעה צפונית למושבה (גבעת ההכשרות) 4 מבני מגורים מוארכים ששימשו מגורים לפועלים שעבדו בייבוש ביצות כבארה, סלילת הכביש לזכרון יעקב, בחוות הנסיונות בזרעוניה ובגן הפרחים של פיק"א.
המבנים אף שימשו את קבוצות ההכשרה שהגיעו זמנית לבנימינה והמשיכו בדרכם להקים ישובים חדשים או הצטרפו לישובים קיימים ברחבי הארץ. חלק ממשפחות הפועלים ביקשו להישאר במושבה ומועצת הפועלים דרשה מפיק"א להקצות להם מגרשים להקמת בתי קבע ומשקי עזר, סמוך לגבעה.
בשנת 1934 נחתמו חוזים עם 13 מתיישבים ראשונים. כל משפחה קיבלה 2.5 דונם משק עזר, וכן 5 דונם לנטיעת פרדס באזור זרעוניה. להקמת בית קיבלו האנשים מפרעה של 10 לא"י לרכישת הקרקע . רוב אנשי הגבעה החלו לבנות את בתיהם בעצמם ולפי יכולתם. ב-1937, ביוזמת פיק"א, קיבל ועד השכונה מעמד חוקי על מנת לנהל את המשא ומתן לקבלת הלוואות לבניית הבתים.
בשנות העשרים עבדו הגברים בסלילת כבישים ובייבוש ביצות כבארה. מאוחר יותר עבדו רובם בחקלאות. חלק מהנשים עבדו בקטיף היסמין והתפוזים ובבית החרושת לתמציות בושם. בשנות השלושים חלק מהתושבים התמחו בעבודות בניין, עבדו במחצבה ועסקו בעיבוד קבלני בפרדסים. המבוגרים יותר השתלבו במוסדות ההסתדרות כמו במועצת הפועלים, קופת חולים ולשכת העבודה. עד 1939 הצטרפו לשכונה 12 פועלים נוספים.
מתיישבי גבעת הפועל, הגיעו לארץ ממניעים ציוניים ואחדים אף עברו הכשרה חלוצית. לרבים הייתה השכלה תיכונית ומקצועית ולרובם תפיסות סוציאליסטיות מגובשות. הם הזדהו אידיאולוגית עם ההסתדרות ומפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י). ב-1937 נבחרו יצחק טרן ואליעזר טרכטנברג - תושבי השכונה ובעלי קרקע - לוועד המושבה.
במלחמת העצמאות נפלו שניים מבניה של גבעת הפועל: גדעון גרטבול ז"ל ומנחם סובול ז"ל. על שמם נקרא הרחוב הראשי של השכונה - רחוב השניים. במלחמת ההתשה נפל בן השכונה, יהודה ויינר ז"ל, אחיו של הפזמונאי וחתן פרס ישראל לזמר העברי, אהוד מנור ז"ל. בן נוסף לשכונה הוא חוקר הספרות, המרצה והמוציא לאור פרופ' מנחם פרי (פרוכטר), יבדל"א.
עד שנות הארבעים התגוררו בשכונת גבעת-הפועל ("הגבעה") 35 משפחות ברחובות : השניים, האורן, הציפורן, הפועל והרופא.
בתי פיק"א שנבנו על הגבעה, הפכו לבית הספר התיכון של המושבה.
אורי דיסטניק, נכד ליוסף וסימה דיסטניק,ממייסדי השכונה, כיהן כראש מועצת בנימינה-גבעת עדה בשנים 2008 – 2013.
שמות המתיישבים הראשונים
איזנר צבי, בכר רוזה ודוד, בכר מלכה ויעקב, בן שמואל מסעודה ושמואל, גרטבול ריבה וחיים, גרטל חסיה וישעיהו, דובי חסיה ואברהם, דיסטניק סימה ויוסף, וינר רחל וישראל, ויסמן נחמה ויחזקאל, ויסמן רוזה וצבי, זיגמונד הניה ושאול-דב, חלמר טוחה ויוסף, סוקולובסקי ציפורה ומיכאל, טרכטנברג רבקה ואליעזר, טרן יונה ויצחק, לרנר משה, סובול חדוה ואברהם, ספקטור מלכה ואפרים, סקורניק יוסף, פרברמן מניה ודב, פורמן זלדה, פלינט בלה וחיים, פרוכטר מלה ויוסף, קרונשטט אסתר וזאב, שפיגל צילה וצבי.
המבנים אף שימשו את קבוצות ההכשרה שהגיעו זמנית לבנימינה והמשיכו בדרכם להקים ישובים חדשים או הצטרפו לישובים קיימים ברחבי הארץ. חלק ממשפחות הפועלים ביקשו להישאר במושבה ומועצת הפועלים דרשה מפיק"א להקצות להם מגרשים להקמת בתי קבע ומשקי עזר, סמוך לגבעה.
בשנת 1934 נחתמו חוזים עם 13 מתיישבים ראשונים. כל משפחה קיבלה 2.5 דונם משק עזר, וכן 5 דונם לנטיעת פרדס באזור זרעוניה. להקמת בית קיבלו האנשים מפרעה של 10 לא"י לרכישת הקרקע . רוב אנשי הגבעה החלו לבנות את בתיהם בעצמם ולפי יכולתם. ב-1937, ביוזמת פיק"א, קיבל ועד השכונה מעמד חוקי על מנת לנהל את המשא ומתן לקבלת הלוואות לבניית הבתים.
בשנות העשרים עבדו הגברים בסלילת כבישים ובייבוש ביצות כבארה. מאוחר יותר עבדו רובם בחקלאות. חלק מהנשים עבדו בקטיף היסמין והתפוזים ובבית החרושת לתמציות בושם. בשנות השלושים חלק מהתושבים התמחו בעבודות בניין, עבדו במחצבה ועסקו בעיבוד קבלני בפרדסים. המבוגרים יותר השתלבו במוסדות ההסתדרות כמו במועצת הפועלים, קופת חולים ולשכת העבודה. עד 1939 הצטרפו לשכונה 12 פועלים נוספים.
מתיישבי גבעת הפועל, הגיעו לארץ ממניעים ציוניים ואחדים אף עברו הכשרה חלוצית. לרבים הייתה השכלה תיכונית ומקצועית ולרובם תפיסות סוציאליסטיות מגובשות. הם הזדהו אידיאולוגית עם ההסתדרות ומפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י). ב-1937 נבחרו יצחק טרן ואליעזר טרכטנברג - תושבי השכונה ובעלי קרקע - לוועד המושבה.
במלחמת העצמאות נפלו שניים מבניה של גבעת הפועל: גדעון גרטבול ז"ל ומנחם סובול ז"ל. על שמם נקרא הרחוב הראשי של השכונה - רחוב השניים. במלחמת ההתשה נפל בן השכונה, יהודה ויינר ז"ל, אחיו של הפזמונאי וחתן פרס ישראל לזמר העברי, אהוד מנור ז"ל. בן נוסף לשכונה הוא חוקר הספרות, המרצה והמוציא לאור פרופ' מנחם פרי (פרוכטר), יבדל"א.
עד שנות הארבעים התגוררו בשכונת גבעת-הפועל ("הגבעה") 35 משפחות ברחובות : השניים, האורן, הציפורן, הפועל והרופא.
בתי פיק"א שנבנו על הגבעה, הפכו לבית הספר התיכון של המושבה.
אורי דיסטניק, נכד ליוסף וסימה דיסטניק,ממייסדי השכונה, כיהן כראש מועצת בנימינה-גבעת עדה בשנים 2008 – 2013.
שמות המתיישבים הראשונים
איזנר צבי, בכר רוזה ודוד, בכר מלכה ויעקב, בן שמואל מסעודה ושמואל, גרטבול ריבה וחיים, גרטל חסיה וישעיהו, דובי חסיה ואברהם, דיסטניק סימה ויוסף, וינר רחל וישראל, ויסמן נחמה ויחזקאל, ויסמן רוזה וצבי, זיגמונד הניה ושאול-דב, חלמר טוחה ויוסף, סוקולובסקי ציפורה ומיכאל, טרכטנברג רבקה ואליעזר, טרן יונה ויצחק, לרנר משה, סובול חדוה ואברהם, ספקטור מלכה ואפרים, סקורניק יוסף, פרברמן מניה ודב, פורמן זלדה, פלינט בלה וחיים, פרוכטר מלה ויוסף, קרונשטט אסתר וזאב, שפיגל צילה וצבי.