טקס חנוכת בתי נחלת ז'בוטינסקי , טו בשבט, 5 בפברואר 1947
ילדי תל צור עוברים לנחלתם בנחלת ז'בוטינסקי
ילדי הנחלה צועדים לאורך הכביש הראשי
חברי נחלת ז'בוטינסקי בחג הבר-מצווה לנחלה
מיקום השכונה
בוייז: נחלת ז'בוטינסקי (רחוב החרות)
בוייז: נחלת ז'בוטינסקי (רחוב החרות)
סיפורה של נחלת ז'בוטינסקי – "הנחלה" החל בחג השבועות תרצ"ט (1939). 28 משפחות של בית"רים, בוגרי פלוגות הגיוס של בית"ר – פלוגות עבודה והכשרה ממקומות שונים בארץ – עלו על הקרקע במסגרת יישובי "חומה ומגדל" והקימו את תל-צור.
פלוגות הגיוס הכשירו את הבית"רים בעבודות חקלאות בשילוב אימונים בהגנה, בשמירה ואף בלחימה. הם, הבוגרים, חלמו ונלחמו להקמת התיישבות חקלאית בית"רית ,בניגוד לתפיסת הנהגת תנועת בית"ר שביקשה מהבית"רים להכשיר עצמם בעיקר כלוחמים המגוייסים לבניין המדינה ומאוחר יותר, למאבק בכובש הזר – הבריטים. הם דגלו בהתיישבות, בעבודה עברית ובהגנה עצמית.
בתגובה ל"ספר הלבן" שפרסמה ממשלת בריטניה ב-17 למאי 1939 על פיו יחולו הגבלות על העלייה לארץ ותיאסר רכישת אדמות ע"י יהודים, החליטו המוסדות היהודיים להקים שבעה יישובי "חומה ומגדל" ואכן, ב-23 למאי 1939, בערב חג השבועות, שישה ימים לאחר פרסום "הספר הלבן", עלו חברי גרעין בית"ר "המצפן" לתל-צור, דרומית לזכרון-יעקב.
בשנת 1942 עברו מתיישבי תל-צור להתגורר במבצר שוני הסמוך ושנה אחר-כך, ב-1943 הוקם בשוני בית הספר למפקדים של האצ"ל ("ארגון צבאי לאומי"), שנעזר רבות במתיישבי תל-צור, כולם חברי אצ"ל. בקיץ 1945 פשטו הבריטים על שוני ושלחו מתיישבים למעצר בלטרון. ארבעה מהם, יעקב גרוס, שלום ורד (ורנר), שייקה מחנאי ושמוליק קרושינבסקי, הוגלו למאסר בקניה שבאפריקה.
לאחר כ-6 שנים של מגורים ארעיים בתל-צור ובשוני, בשנת 1946, זכו 28 משפחות המתיישבים להיכנס לבתי הקבע ולנחלתם – נחלת ז'בוטינסקי – על שמו של זאב ז'בוטינסקי, ראש בית"ר ומנהיג התנועה הרוויזיוניסטית (נפטר ב-1940 בגיל 60). חנוכת היישוב, "הנחלה", נערכה בט"ו בשבט תש"ז, 5 בפברואר 1947.
נחלת ז'בוטינסקי היא אגודה שיתופית (כפר שיתופי של בית"ר בע"מ). מוניציפלית היא חלק מהמושבה בנימינה. עם ייסודה של הנחלה, הוחכר לה מפיק"א שטח ובו הרפת הקליפורנית. שם הוקמו מרפאה, צרכנייה, מחלבה, מחסן תערובת, משרד, מועדון נוער של בית"ר, מוסך ומגרשי ספורט.
החברים, בעלי הנחלות, עסקו בעיקר בחקלאות – כרמים, מטעים, גידולי שדה וגידול בעלי חיים (רפתות ולולים). מקצת החברים עסקו, בנוסף לעבודות המשק, כמדריכים חקלאיים ביישובי ספר, בחינוך ובהוראה, בשמירה ובמסחר, בעבודה ציבורית וכנותני שירותים. שנים רבות כיהן שלום ורד כמזכיר המועצה המקומית בנימינה. נציגיה של הנחלה במועצה היו יעקב גרוס, מרדכי אולמרט ויצחק מקוב. אחדים מילאו תפקידים בהנהגה - מרדכי אולמרט, חבר כנסת. דור הבנים - אהוד אולמרט, ראש העיר ירושלים, ראש ממשלת ישראל. זאב בוים, ראש העיר קריית-גת, שר בממשלות ישראל. שלמה אריאב (בובי) יו"ר עמית של הקרן קיימת, שלמה גרבץ, יו"ר הקרן הקיימת לישראל, מוטי קירמאיר, יו"ר המועצה המקומית בנימינה. הרצי מקוב ראש מרכז מורשת בגין.
לאורך שנותיה שכלה הנחלה שניים מבניה החיילים, רב"ט אפרים גרוס ז"ל גיורא בורנשטיין ז"ל ואת נכדיה סמל עדי גרוס ז"ל, רס"ן שחר שמול ז"ל, סמל אמיר בוים ז"ל וליאור בן-יעקב ז"ל.
בשנת 2019 התכנסו תושבי הנחלה לדורותיהם לעצרת חגיגית במלאת 80 שנה לקיומה.
בני הנחלה הנציחו את הוריהם המייסדים בשלטים אישיים שהוצבו בפתח כל נחלה.
מייסדי הנחלה:
אולמרט בלה ומרדכי, אריאב ציפורה ושלמה, בוים חנה ויוסף, בורנשטיין אסתר ואפרים, בן יוסף חנה ושלמה, בן יעקב מינה ומרדכי, בר סבר שושנה וצבי, גבעוני גיטה ויחיאל, גיבורי ציפורה וסיני, גרבץ מזל ובן ציון, גרוס שפרינצה ויעקב, דברר גיטה ואליהו, הולצר מרים ומרדכי, ויינריב הניה ונתן, ורד תמרה ושלום, יפה פנינה ומיכאל, כץ בת שבע ומרדכי, לפר גילה ונחום, לרנר רחל(רז)ובן ציון וצבי רז, מחנאי שושנה וישעיהו, מחנאי ציפורה ועוזיהו, מקוב מרים ויצחק, קאופשטיין תקווה ומשה, קישינבסקי ז'ני וחיים, קפלן רבקה ומאיר, קירמאיר רחל ופרץ, קרושינבסקי מינה ושמואל, רובינשטיין שולמית ויהודה.