נווה עובד
משה הלפמן ליד המקלט השכונתי שעליו אייר
משפחת פישר נווה עובד
משפחת טבלוב נווה עובד
איך להגיע?
בוייז: רחוב העבודה בנימינה
בוייז: רחוב העבודה בנימינה
שכונת נווה עובד –שכונת פועלים חקלאים א'
כיום רחוב העבודה.
שכונה שלישית של פועלים שנבנתה והחמישית שנוסדה בבנימינה לפני קום המדינה. נמצאת במזרח המושבה וגובלת בשטחים החקלאים. השכונה יועדה לחיילים משוחררים מהצבא הבריטי, לזוגות של פועלים ותיקים כמו עובדי המחצבה, הבסיס הבריטי ואחרים. כל המתיישבים היו חייבים להיות חברי ההסתדרות ונשואים. מייסדי השכונה הם דוגמא לקיבוץ גלויות, עלו לארץ מאוסטריה, אנגליה, גרמניה, הונגריה, לטביה, ליטא, פולין, רומניה, רוסיה ,ותורכיה.
השכונה הוקמה ע"י חברת "נווה עובד", ונקראה "שכונת פועלים חקלאים א בבנימינה, אגודה שיתופית בע"מ". ביום שישי,17 באוקטובר 1947- ג מרחשוון התש"ח, הונחה אבן הפינה ל- 25 בתים שתוכננו. בפועל נבנו 16 בתים בלבד .בשנים הראשונות לא היה חשמל וחסרו מים. במשך שנתיים וחצי נהנו התושבים מנדיבותו של החקלאי מישה ארנס שנתן להם מים מהבאר הפרטית שלו, עד שחוברו לרשת המקומית.
השכונה הייתה מרוחקת מהמושבה ואת הכביש המחבר נאלצו התושבים לסלול על חשבונם בעזרת הלוואות. הבנייה התעכבה מאחר ומרבית המתיישבים, עם פרוץ מלחמת העצמאות, גויסו ל"הגנה". בנוסף, שמרו בעמדות שהיו ממוקמות בחלק המזרחי של הרחוב מחשש לפורעים שעלולים להגיע מהמזרח. עם תום המלחמה התחילו התושבים בשיקום החיים ומצאו פרנסה בעבודות שונות כמו בהובלה, במחצבה בחשמלאות ובמסחר. בנוסף, כהגדרת הרחוב בהקמתו "שכונת פועלים חקלאים א", לכל משפחת מייסדים הייתה זכאות ל-5 דונם אדמה חקלאית בעוטף הרחוב מהצד המזרחי בו גידלו במשותף גידולים כמו תירס, דורה וסלק סוכר אותו מכרו למפעל הסוכר בעפולה.
בשנות השבעים ,בתקופת כהונתו של אברהם מגלי כראש מועצה, הורחבה השכונה ונבנו בה 16יחידות דיור נוספות ,לזוגות צעירים. מאוחר יותר נעשו הרחבות נוספות, בעיקר של ילדים ממשיכים בתחום החצר המשפחתית.
מייסדי השכונה:
לאה ומיכאל וילד, הילדה ויהודה אוקו, חיה וצבי בולטובסקי, רות וצבי הירש,חיה ומיכאל שטיינבוק, מרים ופאול יונס, ציפורה ואברהם ריף, חוה ובנימין פטרנק, פאולה ופאול הופמן, אמילי ויעקב לוי, עדי וצבי רורשטוק, שושנה וצבי לחמן, שרלוטה וזיגמונד שניידר, דבורה ולואיס פישר, רבקה ומרדכי נוימן, חנה ויוסף טבלוב .
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הצטרפו לשכונה: שרה ויעקב זעוולד , זיסל ואורי הלפמן, לאה ומשה קרנץ, שרה וזמקה מסניק, מלה ועמנואל שיין, שרה וד"ר יהודה קודר.
בטו בשבט תשע"ג, בשנת ה-90 לבנימינה, נטעו ילדי הראשונים ותושבי השכונה, בשיתוף המועצה המקומית חורשת עצים בגן הכניסה לרחוב ,לכבודם ולהנצחתם של המייסדים .החורשה מטופחת ותושבי השכונה מקיימים במקום מפגשים חברתיים ,אירועים קהילתיים ועוד.
כיום רחוב העבודה.
שכונה שלישית של פועלים שנבנתה והחמישית שנוסדה בבנימינה לפני קום המדינה. נמצאת במזרח המושבה וגובלת בשטחים החקלאים. השכונה יועדה לחיילים משוחררים מהצבא הבריטי, לזוגות של פועלים ותיקים כמו עובדי המחצבה, הבסיס הבריטי ואחרים. כל המתיישבים היו חייבים להיות חברי ההסתדרות ונשואים. מייסדי השכונה הם דוגמא לקיבוץ גלויות, עלו לארץ מאוסטריה, אנגליה, גרמניה, הונגריה, לטביה, ליטא, פולין, רומניה, רוסיה ,ותורכיה.
השכונה הוקמה ע"י חברת "נווה עובד", ונקראה "שכונת פועלים חקלאים א בבנימינה, אגודה שיתופית בע"מ". ביום שישי,17 באוקטובר 1947- ג מרחשוון התש"ח, הונחה אבן הפינה ל- 25 בתים שתוכננו. בפועל נבנו 16 בתים בלבד .בשנים הראשונות לא היה חשמל וחסרו מים. במשך שנתיים וחצי נהנו התושבים מנדיבותו של החקלאי מישה ארנס שנתן להם מים מהבאר הפרטית שלו, עד שחוברו לרשת המקומית.
השכונה הייתה מרוחקת מהמושבה ואת הכביש המחבר נאלצו התושבים לסלול על חשבונם בעזרת הלוואות. הבנייה התעכבה מאחר ומרבית המתיישבים, עם פרוץ מלחמת העצמאות, גויסו ל"הגנה". בנוסף, שמרו בעמדות שהיו ממוקמות בחלק המזרחי של הרחוב מחשש לפורעים שעלולים להגיע מהמזרח. עם תום המלחמה התחילו התושבים בשיקום החיים ומצאו פרנסה בעבודות שונות כמו בהובלה, במחצבה בחשמלאות ובמסחר. בנוסף, כהגדרת הרחוב בהקמתו "שכונת פועלים חקלאים א", לכל משפחת מייסדים הייתה זכאות ל-5 דונם אדמה חקלאית בעוטף הרחוב מהצד המזרחי בו גידלו במשותף גידולים כמו תירס, דורה וסלק סוכר אותו מכרו למפעל הסוכר בעפולה.
בשנות השבעים ,בתקופת כהונתו של אברהם מגלי כראש מועצה, הורחבה השכונה ונבנו בה 16יחידות דיור נוספות ,לזוגות צעירים. מאוחר יותר נעשו הרחבות נוספות, בעיקר של ילדים ממשיכים בתחום החצר המשפחתית.
מייסדי השכונה:
לאה ומיכאל וילד, הילדה ויהודה אוקו, חיה וצבי בולטובסקי, רות וצבי הירש,חיה ומיכאל שטיינבוק, מרים ופאול יונס, ציפורה ואברהם ריף, חוה ובנימין פטרנק, פאולה ופאול הופמן, אמילי ויעקב לוי, עדי וצבי רורשטוק, שושנה וצבי לחמן, שרלוטה וזיגמונד שניידר, דבורה ולואיס פישר, רבקה ומרדכי נוימן, חנה ויוסף טבלוב .
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הצטרפו לשכונה: שרה ויעקב זעוולד , זיסל ואורי הלפמן, לאה ומשה קרנץ, שרה וזמקה מסניק, מלה ועמנואל שיין, שרה וד"ר יהודה קודר.
בטו בשבט תשע"ג, בשנת ה-90 לבנימינה, נטעו ילדי הראשונים ותושבי השכונה, בשיתוף המועצה המקומית חורשת עצים בגן הכניסה לרחוב ,לכבודם ולהנצחתם של המייסדים .החורשה מטופחת ותושבי השכונה מקיימים במקום מפגשים חברתיים ,אירועים קהילתיים ועוד.