קליטת העלייה בשנות ה-50
לאחר קום המדינה זרמו לישראל גלי עלייה גדולים מארצות רבות. הסוכנות היהודית הפנתה עולים חדשים אל בנימינה(כמו לישובים רבים בארץ בהם הוקמו מחנות עולים ומעברות).העולים שוכנו במבני המחנה הבריטי בצפון המושבה ,שנעזב עם סיום המנדט והוסב למחנה עולים. עם גבור זרם העולים ולאחר שהמחנה התמלא, הוקמה לידו המעברה.
רוב העולים הראשונים הגיעו מהבלקן (בעיקר מבולגריה) ומיעוטם מארצות אסיה(תימן, פרס ועיראק)ומאפריקה. חלקם שהו במקום זמן קצר ואחר כך הועברו לדיור קבע או ארעי, בישובים אחרים. היו אף קבוצות שהתאגדו והקימו בעצמם מושבים ברחבי הארץ. כדי לשפר את השירותים לעולים החדשים, סיפחה הממשלה מחנות עולים ומעברות ליישובים קיימים. סיפוח זה יצר נטל כבד על יישובים קטנים כבנימינה. בתוך פחות משנתיים גדל מספר תושבי המושבה מ-1300 ל 2000 נפש.
לאחר קום המדינה זרמו לישראל גלי עלייה גדולים מארצות רבות. הסוכנות היהודית הפנתה עולים חדשים אל בנימינה(כמו לישובים רבים בארץ בהם הוקמו מחנות עולים ומעברות).העולים שוכנו במבני המחנה הבריטי בצפון המושבה ,שנעזב עם סיום המנדט והוסב למחנה עולים. עם גבור זרם העולים ולאחר שהמחנה התמלא, הוקמה לידו המעברה.
רוב העולים הראשונים הגיעו מהבלקן (בעיקר מבולגריה) ומיעוטם מארצות אסיה(תימן, פרס ועיראק)ומאפריקה. חלקם שהו במקום זמן קצר ואחר כך הועברו לדיור קבע או ארעי, בישובים אחרים. היו אף קבוצות שהתאגדו והקימו בעצמם מושבים ברחבי הארץ. כדי לשפר את השירותים לעולים החדשים, סיפחה הממשלה מחנות עולים ומעברות ליישובים קיימים. סיפוח זה יצר נטל כבד על יישובים קטנים כבנימינה. בתוך פחות משנתיים גדל מספר תושבי המושבה מ-1300 ל 2000 נפש.
קבוצות העולים הבאות הגיעו ממדינות צפון אפריקה (מצרים, לוב, תוניס, אלג'יר ומרוקו) וממזרח אירופה (רומניה, הונגריה ופולין) בהם ניצולי שואה.
במעברה פעלו מרפאה, לשכת סעד, 7 חנויות פרטיות, בית תינוקות, בית קפה, גן ילדים, 2 בתי ספר ובית כנסת. העולים התגוררו באוהלים, בצריפונים ובפחונים קטנים, בתנאים קשים. ללא מים זורמים, עם שירותים ומקלחות משותפים. העפר הפכו בחורף לשלוליות בוץ עמוק ובקיץ התאבכו מהן ענני אבק כבד.
בראשית 1950 החל פינוי המעברה והעברת העולים למגורי קבע בשכונות שנבנו: גבעת ישורון, ורבורג ועמידר. הבתים היו קטנים וצנועים, עם גג רעפים וחצר – מעבר גדול לחיים חדשים.