מגדלי המים הנטועים במרכזם של יישובים כפריים ועירוניים, הם חלק בלתי נפרד מהנוף הציוני ומסמליה הבולטים של ישראל והארץ.
מקורות מים כמו: בורות, בארות, תעלות השקיה, מגדלי מים ובריכות מים, נחפרו ונבנו במושבה בנימינה (אשר נוסדה ב-1922).
ב-1933 נבנתה על ידי פיק"א בריכת המים ברחוב בריכת המים, אחת מבין שלושת מגדלי/בריכות המים שנבנו בעשור הראשון לקיומה של המושבה בנימינה.
מקור המים העיקרי של הבריכה היה מבאר שנחפרה בחצר משפחת אנוקוב הסמוכה ומבארות אשר נחפרו באזור.
תפקידה העיקרי של בריכת המים היה לאגור מים לשימוש התושבים, לחקלאות, לאספקת מים לדודי הקיטור בתעשיית היסמין ולדאוג לוויסות הלחצים המשתנים (בין שעות הלילה לשעות היום, ובין עונות השנה).
המגדלים/הבריכות הוקמו במקומות גבוהים בסביבתם, על מנת לנצל את כוח הכבידה להולכת המים. הם שימשו לא רק לאספקת מים, אלא גם כמרכיב חשוב בביטחון היישוב וכסמל לשמירה וצפייה על הסביבה.
ב-1952 הוקם יקב אליעז, במקום בו היה בית חרושת ליסמין (להפקת תמציות בושם) והבריכה הפכה לבריכת אחסון יין ליקבי אליעז.
המושבה בנימינה המשיכה להתפתח, הוקמו שכונות חדשות ובריכת מים חדשה הוקמה כחלק מהרחבת מערכת אספקת המים הארצית.